ruhe

מידע נחוץ

הסתגלות הילדים בגן

ההחלטה למסור את הילד לגן ילדים קשה מאוד עבור ההורים. ספקות וחששות עולות להורים שעומדים בפני השאלה. הורים רבים מרגישים שאינם מבצעים את חובתם כראוי כהורים כשהם מוסרים את הילד שלהם לגן אבל יודעים שיש להם גם התחייבויות נוספות שהם לא יכולים לוותר עליהם- כמו עבודה. ההורים חוששים שלא יראו את הילד במהלך שעות היום. הם חוששים שהפרידה הבלתי מובנת לילד תהיה קשה, ולא קשה רק לילדים, אלא גם עבור ההורים עצמם. הם חוששים שלילד יהיה קשה להסתגל למסגרת החדשה.

ההורים תמיד עם היד על הדופק, חוששים ודואגים, האם הילד שלהם אכן נמצא בידיים טובות?

אנחנו ממליצים להתחיל להרגיל את הילדים כשבועיים לפני תחילת הגן לסדר יום דומה לסדר היום של הגן.

כמעט ובכל הגנים סדר היום יהיה מאוד דומה- בסטייה של חצי שעה לכאן או לכאן.
סדר היום המקובל בגני ילדים:
בשעה 8:30 הילדים אוכלים ארוחת בוקר,
9:00-10:00 חוגים ולימודים,
לאחר מכן הילדים יוצאים לשחק בחצר (או במידה והמזג אוויר לא מאפשר משחקים בתוך שטח הגן).
11:30-12:30 ארוחת צהריים,
13:00-15:00 שעת מנוחה (שינה),
אחרי שהילדים מתעוררים מחכה להם ארוחה קלילה, אחריה הילדים יוצאים שוב לשחק בחצר (בחודשים החמים של השנה- לא בחורף) או משחקים בקבוצות בתוך שטח גן הילדים.

אנחנו מבקשים מההורים לשוחח עם הגננות והמחנכים במהלך שעות השהייה בגן, זאת כדי שיוכלו לשמוע מה שלום הילד בשעות בהם הוא נמצא בגן. תקופת ההסתגלות יכולה להתבטא בצורה שונה בקרב ילדים שונים. יש ילדים שכבר אחרי שבוע נשארים בגן ברצון גם אחרי שעות אחר הצהריים (אחרי ״שעת המנוחה״) ויש ילדים שאחרי חודש בגן עדיין בוכים ולא רוצים להישאר בגן אחרי שעות הצהריים.

בימים הראשונים של הגן- ההגעה לגן תהיה בין השעה 9:00 ל-11:00 בבוקר.

ההורים יתבקשו למלא טופס. בטופס- אנחנו נבקש מההורים לשתף אותנו בדברים הבאים: התנהגויות שיש לשים לב אליהם אצל הילד, מה הילד אוהב, מה הילד לא אוהב, במה הילד מתעניין וכל דבר העולה על דעתכם ושתראו לנכון לספר לנו- כל דבר וכל פרט יוכל לעזור להכין עבור הילד קבלת פנים נינוחה שמתאימה במיוחד עבורו. כל פרט שתראו לנכון לשתף אותנו יוכל לעזור לנו במילוי תפקדנו ובמציאת שפה משותפת עם הילד שלכם.

הימים הראשונים

במהלך השבועות הראשונים הילד עובר תהליך הסתגלות- יש ילדים שכבר מהימים הראשונים מתרגלים ומרגישים בטוחים ונינוחים בסביבת ילדים נוספים, אבל בקרב רוב הילדים ההתנהגות שונה, הם מקבלים את הפרידה מאימא ותחילת מסגרת הגן בפחד, בכי ודמעות.
כשהאימא עוזבת והילד נשאר, יש ילדים שדעתם מוסחת והדמעות נפסקות במהרה, אך ישנם ילדים שעבורם ההתגברות מהפרידה תהיה קשה מאוד- יש ילדים שיהיו צמודים לגננות ויש ילדים שיסתגרו בעצמם, ולא ירצו להיות לא ליד הגננות ולא ליד הילדים האחרים. ההתנהגויות האלה הן נורמליות לחלוטין כי עבור הילדים האווירה הביתית השקטה אליה הילד רגיל משתנה פתאום לבית רועש, מלא ילדים והילד לא מבין למה ההורים שלו הביאו אותו לכאן והשאירו אותו בלעדיהם.
חשוב שתדעו כי התנהגות הילדים שלכם גם אחרי שעות הגן הולכת להשתנות. לעיתים קרובות ההורים מתלוננים בפני הגננות שהילד שלהם מתנהג באופן שונה ומוזר: אינו ממושמע, לא ישן טוב, בוכה לעיתים קרובות, ואפילו התחיל להיות אלים. כל אלה מהווים התנהגות נורמלית לחלוטין בזמן תקופת ההסתגלות. הילד עדיין לא יכול להבין מה בדיוק קורה אתו ולכן יכול להגיב בצורה שונה שיכולה להתפרש על ידי ההורים כמוזרה או מדאיגה.

מה אפשר לעשות כדי להקל על הילדים שלנו בתקופת ההסתגלות?
התשובה היא-  בדרך שבה אתם, ההורים, מגיבים לסיטואציה.

כהורים אתם צריכים לדאוג שהאסיצואציה למילה ״גן״ אצל הילד שלכם תמיד יהיו חיובית. אף פעם אל ״תפחידו״ את הילד שלכם כשאתם מדברים על הגן. אל תגידו דברים כמו: ״תפסיק לבכות מיד או שאני אשלח אותך לגן״ או ״אני אשלח אותך לגן! אתה עוד תראה!״ אמירות מסוג זה יוצרים אצל הילד אסיצואציות שליליות לגבי הגן. אמירות מסוג זה בעצם מעבירות לילד מסרים שהגן זה משהו רע, מקום שהולכים אליו כעונש. אל תאמרו דברים ״רעים״ על הגן בנוכחות הילדים.
תדברו על המחנכים ואל המחנכים בכבוד ובנעימות. הילד שם לב לייחס, להתנהגות שלכם. הילד שלכם לוקח דוגמא מכם איך להתייחס לאנשים אחרים ולסביבה סביבו. כשאתם מגיעים לגן בפעם הראשונה, הילד צריך להרגיש מכם ולהבין דרך ההתנהגות שאתם משדרים, מצורת הדיבור שהמחנכות בגן הן ״אישה נחמדה״- כי הרי אימא רגועה ונינוחה איתה.

דברים שלא מוצא חן בעינכם, אל תדונו עליהם ליד הילד, אל תעלו דברים רעים בקשר לגן ליד הילד שלכם.
יש הרגלים אצל הילד שאתם רואים לנכון לגמול אותו? אל תעשו את זה בתקופת ההסתגלות. אפילו אם אתם רואים את ההרגלים כמשהו רע (מציצת אצבע, או מוצץ). אם- למשל הילד שלכם מוצץ מוצץ למרות שאתם כבר מרגישים שהוא גדול מדי? או הרגל אחר שאתם חושבים לנכון לגמול אותו? אל תגמלו את הילד בזמן תקופת ההסתגלות. אם תעשו את זה, אתם רק תוסיפי לילד לחץ נוסף ללחץ הקיים- שהינה, המסגרת החדשה בגן. תחכו קצת עד שהילד יתרגל למסגרת החדשה או לחליפין תגמלו את הילד מההרגל לפני ההגעה לגן.
למשל אם לילד יותר קשה להיפרד מאימא יותר מאשר מאבא, אז שאבא יהיה זה שייקח את הילד לגן, או סבתא, או מישהו אחר מבני המשפחה, לפחות בימים הראשונים.
תזכרו, הילד מרגיש את זה- כשאתם מרגישים במצוקה, דואגים או חוששים. אל תעמדו ליד דלת הגן ותנסו להאזין מעבר לדלת למה שקורה בתוך הגן. אל תלכו מסביב לגן ותנסו ״להציץ מעבר החלון״. אם הילד ירגיש שאימא שלו מפחדת או חוששת, גם הוא יתחיל לפחד ולחשוש. הילד יתחיל לחשוב שבגן יכול לקרות לו משהו לא טוב.תקופת ההסתגלות תלויה גם בהורים, אם הילד מרגיש שהוריו חוששים ודואגים, גם הוא יחשוש וידאג, וההסתגלות לגן תוכל לקחת תקופה ארוכה מעבר לצפוי. בחודשים הראשונים- חודש, חודשיים הראשונים תנסו שהילד ילך לגן יום יום. הרבה הורים חושבים שאם הילד ילך לגן יום כן, יום לא, זה יעזור לילד ״לנוח״ מהמסגרת החדשה ומהסטרס, ובכך הם עוזרים לתהליך ההסתגלות לגן- אך ההפך הוא הנכון. כמובן שכל זה לא תקף בימים בהם הילד חולה וצריך להתאושש בבית מספר ימים ממחלתו.
תהיו מוכנים שבתקופת ההסתגלות יהיו שינויי מצב רוח שיוכלו להראות מוזרים ומדאיגים. הילד פתאום יהיה יותר פעיל, או פחות פעיל, כל אלו הם התנהגויות נורמאליות לחלוטין, יש ילדים שמאוד מתעייפים מהמסגרת החדשה, מהניסיון להתרגל אליה. פתאום הילד עשוי להתנהג באופן שונה, עשויות להיות לו תגובות חדשות, אחרות לדברים מסוימים שלא הורגלתם אליהם קודם לכן. אל תדאגו הורים יקרים, עם הזמן הילד יתרגל, ירגיש נינוח, והכל יחזור לקדמותו.

עוד דבר, תנו לילד להביא אתו לגן איזשהו חפץ שיזכיר את הבית, זה יכול להיות פריט לבוש או צעצוע, זה יכול לעזור לו מאוד.